לכמה ישראלים יש דרכון זר? למה? ואיך?
מאילו סיבות ישראלים חפצים בדרכון זר?
אזרחות זרה, נוספת על זו הישראלית, היא מעמד נחשק בקרב אזרחי ישראל מסיבות מגוונות.
ראשית, המציאות הביטחונית ההפכפכה השוררת בישראל, מביאה רבים לכדי תהייה באשר לסכנות בהווה ובעתיד.
בהקשר זה אזרחות זרה עשויה להוות מעין תעודת בטחון למקרה של מלחמה ממושכת או החמרה במצב הביטחוני הכללי.
על כן, גם אם היא איננה בשימוש מיידי, אזרחות זרה מסיבות של חשש מסוג זה, יכולה לספק תחושת בטחון לאזרח הישראלי ולמשפחתו.
שנית, יוקר המחייה בישראל, ובעיקר מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות.
ירידת כוח הקנייה ומעמדם הכלכלי של יחידים ומשפחות, עודדו ישראלים רבים לשקול ירידה מהארץ.
אין זה סוד שבמדינות רבות אחרות ניתן להתקיים ברווחה וברמת חיים גבוהה יותר.
באמצעות אותם המשאבים בישראל מחייבים לחיות בצמצום ולהתפשר על מקום מגורים, סגנון חיים, הרגלי צריכה, פנאי ונופש.
לכמה ישראלים יש דרכון זר
גם תרבות העבודה במדינות אחרות עשויה להיות נוחה יותר, ולאפשר חיי משפחה ופנאי עשירים יותר, תוך שמירה על רמת שכר דומה לזו הישראלית ואף גבוהה מכך.
סיבה נוספת לאזרחות זרה עשויה להיות מקצועית או עסקית; אזרחות אירופאית, למשל, מעניקה לבעליה אפשרות ללמוד באירופה בחינם או בעלות מופחתת, ולעתים גם בתנאי קבלה נוחים יותר.
נוסף על כך, אזרחות זרה מאפשרת בדרך כלל לעבוד ולפתח עסקים בשווקים גדולים מזה הישראלי, ללא הגבלות והכבדה ביורוקרטית, תוך חופש פעולה ושהייה מלאים.
כמו כן אזרחות זרה מאפשרת לעתים כניסה למדינות שישראלים אינם מורשים בדרך כלל להיכנס אליהן, או שהכניסה אליהן עבור ישראלים היא מורכבת וכרוכה בזמן, בביורוקרטיה ובמגבלות שונות.
עוד סיבה להשגת אזרחות זרה היא תרבותית; ישראל ידועה באופיים החם של אזרחיה ובמאפיינים תרבותיים נוספים.
ישראלים רבים אוהדים דווקא תרבויות וסגנונות אתניים אחרים, ובוחרים לחיות בקרב אירופאים, אסייתים או דווקא אמריקאים, בהתאם להעדפתם ונטייתם האישית.
באיזה נימוק ניתן לקבל אזרחות זרה?
ישנן מספר מדינות בעולם שבהן ניתן לרכוש אזרחות, במסגרת עסקה לכל דבר.
אזרחויות אלו מאופיינות במנעד רחב של מחירים, המשתנים ממדינה למדינה.
בדרך כלל המחירים נעים בין מאות אלפים למיליוני שקלים. ברוב המקרים, רכישת האזרחות כרוכה גם בביצוע השקעה פיננסית במדינה, ורק כנגדה ניתן לקבל מעמד של אזרח.
גובה ההשקעה הנדרשת משתנה ואיננו אחיד בין המדינות.
לאור תנאים אלו, אפיק רכישת האזרחות משמש בעיקר אנשים אמידים במיוחד אשר במקרים רבים חפצים בה לצורך 'מקלט מס' או כסמל סטטוס.
למי יש אזרחות זרה על פי רוב?
במקרים השכיחים יותר, ישראלים מקבלים אזרחות זרה על בסיס מקום לידתם, על פי השורשים המשפחתיים, או על פי מקצועם המבוקש במדינת היעד.
רוב המחזיקים באזרחות אירופאית, (היא האזרחות הזרה השכיחה ביותר בישראל), למשל, הם יוצאי מדינות אירופה וצאצאיהם.
אחרים הם בעלי מקצועות אשר חסרים במדינות שונות בעולם, ועל כן הונהגה במדינות אלה מדיניות של מתן אזרחות לעובדים שיסכימו להיות מהגרי עבודה במקצועות אלו.
דוגמא טובה לכך הם רופאים ואחיות.
יצוין כי במיעוט המקרים מקבלי האזרחות הם זוכים בהגרלות למיניהן ובעלי הון עצמי שהושקע במדינת היעד, ומאפשר, כאמור, קבלת אזרחות במדינות מסוימות.
לכמה ישראלים יש דרכון זר ואיך מתבצע התהליך?
אז לכמה ישראלים יש דרכון זר? או, ליתר דיוק, לכמה אזרחים ישראלים יש אזרחות נוספת? התשובה, על פי הערכות, היא קרוב למיליון.
רוב האזרחויות הזרות המצויות בידי אזרחים ישראלים, הן אזרחות אירופאית או מדינות ספציפיות באירופה.
זאת מכיוון שבישראל ישנם יוצאי אירופה רבים וכן צאצאים של יוצאי אירופה.
בנוסף, אזרחות אירופאית היא אטרקטיבית כיוון שכאמור היא מאפשרת לימודים נוחים, מעבר בין מדינות אירופאיות, שהייה, עבודה והטבות נוספות.
חשוב לציין שלצורך השגת אזרחות זרה יש צורך להציג מסמכים שונים, שלרוב לא פשוט להמציאם.
בין היתר מדובר בתעודות לידה, תעודות זהות ישנות, תעודות נישואין, עלייה ו/או פטירה.
בנוסף, במקרים מסוימים על מבקש האזרחות להיות מסוגל "לשרטט" אילן יוחסין המציג את שורשיו הרלוונטיים.
במקרה הנוח, ניתן להשיג את המסמכים אך התהליך אורך זמן וכרוך בעלויות ועל כן לשם היעילות מומלץ לבצע את התהליך בליווי מומחה.
